מאת עו"ד דורון זיסו
לצורך הדיון, אני מנטרל את שאלת מתן היעוץ בתשלום או בחינם, וגם את שאלת אחריותו של היועץ והביטוח בגין אחריותו שהן שאלות נכבדות בפני עצמן.
מה בעצם קורה בפגישת יעוץ משפטי?
המבקש יעוץ משפטי (להלן: "הלקוח") פונה לאדם שנראה לו מסוגל לתת לו את היעוץ, בדרך כלל לעו"ד אך לפעמים למשפטן שאינו עו"ד אך הוא מומחה לענף משפטי מסויים, מה שנקרא משפטאי מובהק. לעיטים הלקוח פונה לאדם שנראה לו מסוגל לתת יעוץ, גם כאשר המדובר בסטודנט למשפטים, במתמחה ולפעמים אפילו באדם חסר כל השכלה משפטית המציג עצמו כמבין, מכח זה שהיה פקיד אצל עו"ד, או במשרד ממשלתי כזה או אחר ולפעמים אדם בלי שום הכשרה אך שמיחצן את עצמו כאדם שמסייע לאחרים במסגרת הדין ולפעמים מחוצה לה, תמורת תשלום (להלן: "מעכר").
במסגרת יעוץ משפטי אמיתי, הלקוח מציג שאלה או בעיה והוא עשוי לבקש את חוות דעת היועץ, לגבי חוקיות פעולה מסויימת, לגבי סיכויי הליך משפטי בו הוא בעל דין, לגבי היבטים משפטיים של עיסקה וכד`. לפעמים הלקוח מבקש לדעת מה דרכי הפעולה הפתוחות בפניו, אילו מועילות לו ואילו מזיקות לו ומה הדרכים המועדפות. מה הסיכויים והסיכונים בכל דרך.
מקצוע המשפטים איננו מדע מדוייק ויש אומרים שהוא תערובת של מדע ואמנות.
היעוץ המשפטי הרגיל מבוסס על אמון הדדי: הלקוח נותן אמון בעוה"ד וגם עוה"ד נותן אמון בלקוח.
המקום למתן יעוץ משפטי חייב להיות מקום בטוח לצדדים, מקום בו ניתן יהיה להציג את מלוא התמונה העובדתית והמשפטית ללא חשש להאזנת סתר ולהדלפות. במהלך היעוץ, הלקוח עלול לחשוף עניינים ומסמכים סודיים. כפי שאדם לא יבקש להיבדק ע"י רופא, במצבים רגילים, באמצע הרחוב לעיני הציבור או בתוך בית קפה, אלא בתוך מרפאה או בחדר אשפוז סגורים לקהל ורק בנוכחות אנשים שחייבים להימצא שם, בין בתפקיד רפואי ובין כדי לחזק את הביטחון של החולה, כך לא ראוי ולא אפשרי לקיים יעוץ בפורום אינטרנטי שהוא מעין ביבר זכוכית, בו כל החפץ בכך, יכול לצפות ללא מפריע.
המקום הבטוח הזה הוא משרדו של עורך הדין.
גם בתנאים סטריליים ובטוחים של משרד עו"ד, לא תמיד הלקוח מסוגל להשתחרר מהמבוכה והמעצורים ואיננו מוסר דיווח אמיתי ומלא, (כפי שגם חולה חש מבוכה בפני רופא גם בתמאים סטריליים ובטוחים של מרפאה או חדר אשפוז).
נתקלתי לא אחת בגולשים שפנו אלי במסר פרטי וסיפרו לי כי אינם יכולים להעלות את בעיתם בפורום, מחשש לזיהוי ע"י הצד שכנגד. מבחינתי, אין זה משנה אם החשש הזה הוא מבוסס או לא מבחינה עובדתית. עצם קיומו של אותו החשש גורם לגולשים רבים לעוות את התאור העובדתי של בעיתם, על מנת למנוע אפשרות זיהוי.
השיח בפורום הוא קצר למדי וא-סינכרוני. קשה ליועץ לקבל מידע שנראה לו רלוונתי לשם הכנת התשובה. כאשר השאלה נשאלה בצורה מרושלת או מטעה או נובעת מאי הבנה תהומית של הבעיה, התשובה עלולה להיות לא מועילה ללקוח.
אני סבור שלא ניתן להפיק תועלת מיעוץ בפורומים והפורומים המשפטיים מתאימים רק למתן מידע ולדיון בשאלות משפטיות כלליות או למידענות משפטית.
היעוץ המשפטי הוא לפעמים פעולה אינטימית שמתאפשרת תחת החיסיון החל ביחסי לקוח עו"ד, כולל קבלת מידע מפורט מהלקוח, לפעמים עיון במסמכים, השלמת מידע ממקורות חיצוניים (כלומר לא מהלקוח) קבלת הבהרות, ניתוח עובדות, ניתוח משפטי, מתן דרכי פעולה חוקיות אפשריות, בשים לב למכלול שיקולים, קביעת אסטרטגיה וטקטיקה ולפעמים קביעת דרך פעולה נבחרת.
הרצאת פרטים של לקוח בפני עוה"ד כוללת הרבה פעמים פרשנות מוטעית והשמתת עובדות חשובות ביותר. תפקידו של עוה"ד המיעץ אינו לתת תשובות לשאלות בסגנון "והגדת לבנך" אלא קודם כל לנסות להרכיב פאזל כמה שיותר מלא ומדוייק של התמונה העובדתית והמשפטית לפני תחילת הניתוח ומתן התשובות.
אני סבור שהדבר אינו אפשרי בפורום אינטרנטי פתוח.
מה קורה בפורומים המשפטיים?
גולשים נכנסים לפורומים לרוב תוך שימוש בשם בדוי (שם משתמש) ושואלים שאלות. לפעמים לשואל יש בעיה יחודית, והוא מנסה להציג אותה בקווים כלליים ובכך, מוחק את היחוד מהבעיה שלו. לפעמים הגולש רוצה לשאול שאלה מאד כללית, אך מחמת קושי בניסוח, הוא מציג אותה כבעיה יחודית והבעיה המוצגת לא דומה בכלל למבוקשו.
בפורום המסכת העובדתית המוצגת חייבת להיות תמציתית. אין דרך לאמת אותה ואין דרך להשלים אותה. לפעמים השואלים בעצמם משנים ואפילו מעוותים את העובדות כדי למנוע זיהוי הנפשות הפועלות.
הדבר דומה בעיניי לאדם שהולך לעשות צילום רנטגן, אך כאשר הוא נכנס לצילום, לא רק שלא מתפשט, אלא לובש כמה שכבות בגדים ושכפ"ץ, חובש קסדה על הראש וגם עונד תכשיטים וממלא את הכיסים שלו בחפצי מתכת.
זוהי כוונתי כאשר אני אומר שפורום אינו מקום ראוי ליעוץ משפטי.
עורך הדין הנותן יעוץ, עושה בדרך כלל מאמץ לקבל מהלקוח תמונה כמה שיותר מלאה ומדוייקת של המצב. לא ניתן לעשות זאת בפורום. העונה בפורום ישתדל לרוב לתת תשובה התואמת כמה שאפשר את השאלה, אך ניסיון החיים מלמד אותנו כי הרבה פעמים, השואל בפורום הוא "הבן שאינו יודע לשאול" מהאגדה דפסח.
יתכן וניתן לתת יעוץ בשאלות פשוטות ובסיסיות ביותר: (משהו בסגנון: "האם מותר לסרוק כתבות מעיתון ולפרסם אותן באינטרנט" או "הגישו נגדי תביעה, מה יקרה אם לא אגיש כתב הגנה במועד?") אך לא הרבה מעבר לכך.
כלומר, כאשר הלקוח שאל לגבי הפירסום של כתבה סרוקה ונענה שהדבר אסור ללא קבלת רשות מבעל זכויות היוצרים, וכי אם יעשה זאת, צפוי לאישום פלילי ולתביעה אזרחית, ניתן לומר שהוא קיבל יעוץ וחזקה עליו כאדם סביר שיפעל לפי החוק. או שלא, אך לפחות יודע מה סיכוניו.
כנ"ל האדם שיודע שאם לא יגיש כתב הגנה במועד, ינתן נגדו פסק דין בסכום התביעה. זה כמובן עדיין לא אומר שהוא ידע להגיש לבד כתב הגנה ערוך ומנוסך כדין שיכלול את כל הטענות שעליו לטעון ושיועיל לא בעתיד. אך משהו בכל זאת, הוא קיבל. הוא קיבל מידע שלא היה לו קודם.
כלומר, לא הטכנולוגיה מונעת אפשרות ליתן יעוץ בפורומים, אלא חוסר הפרטיות והקושי שיש לאנשים רבים לקיים שיח בהתכתבות. איני רואה כל סיבה שלקוח לא יוכל לקבל יעוץ משפטי דרך רשת האינטרנט, בערוציפ פרטים ובטוחים.
גילוי נאות: הכותב היה בין היתר מנהל פורום משפט האינטרנט וההיי-טק בתפוז-אנשים. http://forums.tapuz.co.il/netlaw במשך 14 שנה.
דרון זיסו, משרד עורך דין, נוטריון ומגשר